עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
turn wildThe Cheshire CatzoeEאוהב(ת) שום!Your Vikingאנונימית
אשת הזאבדוןIt's my lifeDaniel .אלונהLonelyGirl
תיאוLady luckע.מ.Lonely guyMeshisee from the heart
נושאים
אהבה  (21)
כאב  (15)
פחד  (11)
אכזבה  (7)
מוות  (7)
כעס  (5)
משפחה  (5)
סרטן  (5)
חברים  (4)
עצב  (4)
תשוקה  (4)
אמא  (3)
הרגשה  (3)
חברה  (3)
חברות  (3)
אושר  (2)
בדידות  (2)
התאבדות  (2)
חיים  (2)
כיף  (2)
לימודים  (2)
מלחמה  (2)
מערכת יחסים  (2)
סוף שבוע  (2)
סמים  (2)
פגיעה  (2)
קושי  (2)
שמחה  (2)
אולי  (1)
אני  (1)
בגידה  (1)
בגרות  (1)
ביטחון  (1)
בית  (1)
בית ספר  (1)
בעיות  (1)
גבול  (1)
גיבורה  (1)
געגוע  (1)
דיכאון  (1)
הערצה  (1)
התבגרות  (1)
התייאשות  (1)
חבר  (1)
חדר  (1)
חופש  (1)
חיסרון  (1)
חלום  (1)
חתכים  (1)
טעות  (1)
יוליה  (1)
ייאוש  (1)
כוח  (1)
לאהוב  (1)
להישבר  (1)
להרגיש  (1)
מאהבת  (1)
מוזיקה  (1)
מחזה  (1)
מיוחדים  (1)
משיכה  (1)
מתים  (1)
ניצחון  (1)
נפילה  (1)
עולם  (1)
עוצמה  (1)
עצבות  (1)
עצבים  (1)
פורץ  (1)
פחדים  (1)
רגשות  (1)
רומיאו  (1)
רצח  (1)
שדים  (1)
שומר  (1)
שמיים  (1)
שקט  (1)
שקר  (1)
תגובה  (1)
תקווה  (1)
אני מבטיחה לשמור עלייך
27/05/2017 23:14
SuperGirl1
אני לא יכולה לקחת ממך את הכאב, הלוואי שיכולתי. אני לא יכולה למנוע את הטיפולים, את צריכה אותם. אני לא יכולה לתת לך להתקלח לבד, זה מסוכן מדי. אני לא יכולה לוותר לך, את צריכה לאכול, והפעם את הכל. אני לא יכולה לעשות זאת ועוד הרבה, אבל אני עדיין פה והתפקיד שלי הוא לשמור עלייך. אני לא אמנע את הכאב אבל אני אהיה לצידך שהוא יופיע ואני מבטיחה להחזיק לך חזק את היד. אני לא אמנע את הטיפולים אבל אני אבוא לכולם ואשב לידך. אני לא אתן לך להתקלח לבד, אבל אני אתן לך להרגיש בנוח והכי יפה בעולם. אני לא אוותר לך על האוכל אבל אני אשב ליידך עד שתסיימי את הכל, כמה שצריך, אני יודעת שזה קשה. אני לא יכולה לקחת ממך את הכאב והלוואי שיכולתי. אבל אני פה, ואני אשמור עלייך.
1 תגובות
שם נמצא הבית
20/05/2017 10:01
SuperGirl1
בית, מוות, ביטחון, געגוע, אהבה
היום אני עומדת פה, במקום בו לפני שנה בדיוק הפך להיות הבית שלי. זה בית דיי גדול ואין בו קורת גג או קירות מחסה. הוא כל מה שבית לא צריך להיות. אבל את שם, ובכל מקום שאת נמצאת, שם נמצא הבית.
0 תגובות
״הצלת את החיים שלי״ אמרת
19/05/2017 09:59
SuperGirl1
2:00 התעוררתי כששמעתי צעקות מהחדר השני. היא הייתה שרועה על הרצפה ונאנקת מכאבים ואני כאילו קפואה למצב. עמדתי בכניסת החדר ובהיתי בך ואפילו הצלחתי לשמוע את המחשבות שלה בתוך שלי וכאילו המוח שלי ניתק כל קשר עם הגוף ואני לא זזה. אני לא זזה, אני רק מסתכלת עלייך ופתאום הבעת צליל של נאקה וכאב ובלי שום רפלקס או תגובה שעוברת דרך מערכת העצבים פשוט רצתי אלייך. העיניים הדומעות שלך הסתכלו עלי כאילו בהערצה אז באותו רגע לא הצלחתי אפילו להבין את פשר המחשבה. הרמתי אותך על המיטה, כולך היית רזה ושדופה ולהרים אותך לא היה מאמץ גדול בשבילי. מרוב שהיית רזה אני זוכרת את העצמות שלך על הידיים שלי. היית בשיאו של התקף קוצר הנשימה הקבוע שלך. ״איך את אף פעם לא זוכרת איפה את מניחה את המשאף שלך?!״ כעסתי. את צמאה לאוויר ואני מנסה לשמור על שפיות למרות שאני חושבת שאתאשפז ישר אחרייך רק במחלקת פגועי נפש. אני זוכרת שפחדתי לאבד את זה, שפחדתי לקחת אחריות על כל מירוץ החיים שלנו. יצאתי לבחוץ וצעקתי ואף אחד לא שמע אותי, הרחוב נדם. סבתא כמו מלאך שהעירו אותו משנתו צעקה לי להזמין אמבולנס ורצה אלייך. אלוהים יודע מאיפה יש כוחות לאישה הזאת. היא הרימה את ראשך ופתחה לך נתיב אוויר בזמן שהזמנתי את האמבולנס. הצעקות שלך הוציאו אותי מדעתי ורק התפללתי שתפסיקי לצעוק. רציתי רק שתעבירי לי את הכאב הזה שלך, שלא תחווי כלום. זה הרגיש נצח אבל האמבולנס הגיע. את התחננת שאבוא ואף אחד לא הקשיב לך. בטח שלא לי. בבוקר הגעתי אלייך ובלי הרבה דיבורים הגעת לעניין ״הצלת את החיים שלי״ אמרת ״אל תשכחי את המשאף שלך יותר בחיים אמא״ השבתי.
0 תגובות
היום אהובי, אני מפסיקה לספור
10/03/2016 07:42
SuperGirl1
יעבור הזמן, הדקות יחלפו על ציר הזמן שלי ואפסיק לספור את הימים שלי בלעדייך.
מחר באמצע היום השמש תגיע לשיאה ותאיר עלינו מלמעלה.
הציפורים ישמחו בשירה והפרחים יראו את יופיים. 
לקראת ערב היא תרד והירח יחליף את מקומה, וכולנו נשכב לישון לקראת יום חדש. 
ואת כל זה אהובי, זה עוד יום שנספר בלעדייך.
והיום יקירי, אני מפסיקה לספור, והכל יחזור חלילה גם מחר.. 
הלוואי שיהיה לי מה לזכור והכל יקרה גם בלעדייך. 
0 תגובות
יכולנו לאהוב בכל הדרכים
08/03/2016 13:51
SuperGirl1
כואב לי שאתה מחובק איתה עכשיו, אני מרגישה את זה בכל איבר בגופי.
כואב לי שהיא מנשקת אותך עכשיו אחרי שאמרת לה שהיא כל עולמך.
אני מרגישה את הפרפרים שהיו לי כשאמרת שאני כל עולמך.
הרגשתי שהעולם נעצר מלכת ואנחנו רק שנינו מאוהבים, מדברים בכל השפות חוץ מעברית. 
יכולנו לאהוב בכל הדרכים.
יכולנו לשתוק ולדבר מבפנים, רק במבטים.
יכולנו לשמוע את הכאב אחד של השני גם אם לא היינו קרובים.
יכולנו לשתוק ולחייך כאילו החיים באמת טובים
כואב לי שהיא לידך עכשיו והיא מניחה את הראש שלה על החזה שלך, ואתה תלטף את שיערה
אחרי שעשיתם את כל מה שעשינו ביחד.
כואב לי שהיא מאוהבת ואתה גם
כואב לי שאני לא שם במקומה.... 
0 תגובות
כל כך רוצה אותך...
06/03/2016 18:09
SuperGirl1
הייתי רוצה אותך עכשיו, כאן, ביו זרועותיי. 
הייתי רוצה שתיפול בקסם שלי כמו פעם, מחבק ומנשק לאות הצלחה. 
הייתי רוצה שנשכב רק שנינו במיטה הקטנה שלי, נשב בין ארבע הקירות שלנו. 
בחדר הקטן שהכיל כל כך המון. 
הייתי רוצה אותך כאן לא רק בחלום.. 
הייתי רוצה שנאהב, נאהב ורק נאהב.
בכל דרך אפשרית, בכל המילים שבעולם. 
הייתי רוצה אותך כאן, למרות שזה כבר לא חלק מציר הזמן. 
זה לא אפשרי בשבילי ובטח שלא בשבילך. 
הלוואי שהכל בנינו היה אחרת, הלוואי שחוקי העולם היו מתאזנים בשבילנו אהוביי.. 
הייתי רוצה אותך כאן, בלי כל המילים שאני כותבת.
רק שנינו אהובי.. מחובקים ומאוהבים כמו פעם..
זה רק מילים ואני כל כך מתגעגעת.... 
0 תגובות
אז סליחה
19/12/2015 23:16
SuperGirl1
אז הוא ניסה לנשק אותי וסירבתי, הייתי כלבה. הוא אפילו אמר לי שהוא אוהב אותי וחייכתי חזרה. הוא רכן את ראשו לעברי בפעם השנייה, כאילו לא הבין שסירבתי בראשונה. למה הוא לא מבין שהוא פשוט לא אתה? הוא לא יודע לדבר כמוך, הוא לא מצליח לסחוף אותי לעולם שלו, ובכלל, לאוהב אותו? הרשה לי לגחך, אז צחקתי בלי סיבה. הסתכלתי בזלזול, השפלתי אותו בלי רחמים. אני לא רוצה אותך, אתה לא מבין? ואם היית נכנס לראש שלי באותם רגעים, היית רואה אותי נאבקת עם זכרונות ישנים. נזכרת איך לראשונה לא שיחקתי, הייתי הבובה. ולעזאזל, אהבתי את הדרך שבה אתה שובר את הלב של הברבי השנייהנזכרת איך הצלחת להשאיר אותי בלי מילים ואז נישקת כאות להצלחה. נזכרת איך פשוט השתקת אותי מתי שהתחלתי לדבר בלי הפסקה, שהשפתיים שלך נגעו בשלי, הבנתי מהי כוחה של אהבה. נזכרת איך היית הראשון שגרם לי להתאהב בחזרה. אז בפעם השנייה שהוא רכן לעברי, ניסה לנשק או להביע רגשותיו, צחקתי לעצמי והזזתי את השיער מהפנים ואמרתי לו ״סליחה, אבל מישהו כבר שבר את ליבי והשלים את עבודתך״ .
0 תגובות
תסבירי לי, בבקשה
02/12/2015 11:33
SuperGirl1
תסבירי לי, תסבירי לי איך. לימדת אותי הכל, לימדת אותי ללכת, לימדת אותי לדבר, לימדת אותי ערכים וכבוד, אבל לא לימדת אותי להתמודד עם כאב ברגע שתלכי ואף אחד לא ימשיך את תפקידך. לא לימדת אותי איך לשלוט בגעגוע ואיך לא להתחרפן ממה שהחיים הציבו לי. אז תסבירי לי. תסבירי לי כל מה שלא הסברת ורק קיווית שלא תצטרכי. תסבירי לי ותלמדי אותי איך אני ממשיכה מפה הלאה, איך אני מתעוררת מחר בבוקר לעולם שאת לא נמצאת בו. איך אני ממשיכה בדרכי שלי בלי היד שלך שמחזיקה בכל נפילה שלי.. שלא תהיי כאן שאסיים לימודים, שאתגייס, שאתחתן, וכשילד קטן היה צריך לרוץ למרגלותייך ולקרוא לך סבתא. אז תסבירי לי אמא, כי אני באמת לא יודעת..
0 תגובות
היא נעלמה
19/11/2015 22:54
SuperGirl1
היא נעלמה. היא הלכה לישון וכמו מלאך שפורש כנפיים, היא התעוררה לשמיים ולא לאדמה. לקח אותה אדונה קרוב אליו שישמור עליה מכל משמר השכיב אותה לישון והחזיק אותה בחיקו מספיק חזק כדי שלא תנשום את נשימת הבוקר. לא החזיר בה את נשמתה ונתן לה את מנוחתה. בשלוותה היא נראתה כלא פוקחת עינייה יותר ובחיוך ציוותה את מותה. עינייה הקטנות ועורה הלבן שמאיר את שפתיה הכחולות שאיבדו כל טיפת חמצן שהייתה בריאותיה. לבה הפסיק לפעום ונשמתה נטשה את גופה. שוכבת היא על מיטת החולים בזמן שנתנה את נשמתה חזרה לאלוהים. אמא יקרה, שהיום עזבה כמלאך באור האפלה, שהיום פרשה כנפיים בתקווה. שהיום איבדה רגליה ועופפה על פני האדמה. ששוכבת את משכבה ומטיילת בין מלאכים. זאת את אמא שלי, שהיום נתת נשמתך לאלוהים.
4 תגובות
אולי, רק אולי.
07/11/2015 17:55
SuperGirl1
אולי, אמא, סרטן, מוות

העבודה שאת נושמת לא אומרת שאת חיה.

תסתכלי על עצמך, תסתכלי עלי.

את רואה מה שאני רואה?

אני איבדתי אותך, מבחינתי, באותו הרגע שאת הפסקת להילחם, מתת.

באותו הרגע שסירבת לטיפול, שישנת ימים שלמים, שהפסקת לאכול, וויתרת.

ההבדל הדק בין לוותר לבין למות לגמרי, הוא רק להפסיק לנשום.

וויתרת עלי, וויתרת עלייך, וויתרת.

תסתכלי עלי, פעם אחת תסתכלי לי בעיניים ולא תגידי שכואב לך.

העובדה שאת מביטה בי, לא מוכיחה שאת באמת מסתכלת.

מי את? מי היית לפני?

תזכירי לי, תזכירי כי שכחתי.

תצעקי עלי שוב ושוב, אולי אני אבין שאת לא יכולה לאכול.

תלחשי חזק יותר, אולי אשמע שאין לך כוח.

תנשמי יותר מהר, אולי אראה שאת מתקשה לנשום.

תבכי עוד קצת, אולי אראה שהיית מאושרת פעם. 

תפקחי את העיניים, אולי אראה שהייתה לך תקווה לפני כל נפילה.

אולי, רק אולי.

כמו שאולי ראית שקשה לי

שאולי ראית שכואב לי

שאולי שמעת שנמאס לי

שאולי ראית את הלילות ללא שינה

שאולי קראת לי הבת שלך

שאולי היית אמא שלי.

0 תגובות
אני מתגעגעת אלייך
21/10/2015 20:29
SuperGirl1
אני מתגעגעת אלייך. 
אני מתגעגעת לחיבוקים החמים והנפילה לתוך זרועותייך. 
אני מתגעגעת למילים המסמיקות שקראת לי שלך למשך כל חייך.
אני מתגעגעת לימים שהלב שלך היה אצלי ויכולתי לגרום לו להתפוצץ מאהבה. 
וכל מילה שלי אלייך הייתה פשוט קדושה.
אני מתגעגעת לרגעים שהאהבה שלנו הייתה מעל כל גבול שבעולם ולא הייתה מוצר בחנות של רגשות. 
אני מתגעגעת לערבים שהיינו יושבים ושותקים ורק האהבה דיברה. 
שאנחנו אחד מול השני, קרובים ועירומים מכל הפחדים.
כי אתה היחיד שלי,
היחיד שנגע בי בלי לגעת, 
היחיד שדיבר איתי בלי מילים,
היחיד שראה אותי גם שכיסה את העיניים,
היחיד ששמע אותי ממיליוני מטרים, 
והיחיד שהרגיש אותי מתי שלבו נשבר לשתיים..
0 תגובות
נשמה שנמצאת בשמיים וגוף שתקוע באדמה
17/10/2015 23:44
SuperGirl1

את נשמה שנמצאת בשמיים וגוף שתקוע באדמה.

לפעמים את עוצמת עיניים וזה נראה כמו זעקה למנוחה.

את שבר כלי, את אישה חלשה.

גוף עצמות ואיברים זה לא הכלים הנכונים למלחמה.

את נושמת ואת בעצם מנסה לשכוח הכל רק לדקה.

את מתעוררת בבוקר רק בשביל הזריקה,

את תאכלי בשביל לסמן ״וי״ לטבלת היאוש שלך ואז תקיאי את הכל כי הגוף שלך כבר לא מסוגל להכיל משהו שהוא לא כדור הזנה או עוד כדור שינה.

בבוקר הגשום את תכסי את עצמך עד הצוואר כי הגוף השדוף והחלש שלך לא יכול לשאת את הקור הנורא.

ביום בהיר את תשכבי בצד הפנימי של המיטה ותסתכלי עם עולם יפה, 

בזמן שהעולם שלך קרס. 

אז עדיין נשאלת השאלה: ״מי ניצח במלחמה אמא יקרה?״

0 תגובות
אני לא רוצה לאהוב
17/10/2015 10:31
SuperGirl1

אני לא רוצה לאהוב, אני רוצה להיות נאהבת.

אני רוצה להיות השחקנית הראשית למשחק האכזר הזה.

אני רוצה שתיתן לי את הלב שלך למרות שלא תקבל את שלי בחזרה, גם לא את שלך.

אני רוצה שתסמוך עלי ובסוף תדע שבשבילי היית רק עוד מטרה.

אני רוצה לא להיפגע יותר ורק לשחק עד שאדע שוב להתאהב.

אני רוצה שמלא לבבות יהיו בידיי ויחזירו לי את הביטחון, אני רוצה שמלא נשמות ישמרו עלי אם אפילו לרגע אפול לזרועותייך שוב.

אני רוצה שתישאר עבר ותיתן לי להמשיך כבר.

אני רוצה שתחזיר לי את הלב שלי, שלקחת בלי רשות, מתי שהיית השחקן הראשי במשחק האכזר ואני הייתי רק עוד מטרה.

6 תגובות
הלוואי שתישארי אחותי הטהורה..
01/10/2015 12:29
SuperGirl1
התאבדות, התבגרות, כאב, שקר

הלוואי שאף דמעה לא תהרוס את האיפור שלך

הלוואי שאף מחשבה רעה לא תרכך את מחשבותייך

הלוואי שאף פעם לא תחזיקי תער ביד ותחתכי את פחדייך

הלוואי שלא תכתבי מכתב אחד בו מאיתנו את נפרדת לשלום

הלוואי שלא תרגישי לבד לעולם ולא תתני לפחד מקום

הלוואי לא תתחרטי על כל נשימה ותעצרי אותה למשך היום

הלוואי שלא תחצי את הכביש בתפילה שיפגע בך הרכב הגדול  

הלוואי שלא תתעוררי בלילה ותצטערי על הנחת ועל עוד סיוט או חלום

הלוואי לא תאשימי את עצמך בחטאים של אחרים

הלוואי שלא תעני את הגוף שלך על טעויות של אלוהים

הלוואי שלא תחווי על בשרך את העול הנורא

הלוואי שלא תהיה לך כזאת מחשבה

הלוואי לא תהיי במקומי לעולם

ולא תחווי את מה שכבר עברתי מזמן

הלוואי שתישארי אחותי הטהורה

שהחיים בשבילה הם עוד מטרה

הלוואי שלא תעמדי בניסיונותיי ובמבחנים של אלוהים

הלוואי שתצאי ממעגל המוות ישר לעולם החיים.

2 תגובות
כבר לא אהיה כאן
23/09/2015 22:52
SuperGirl1
שתבין שאיבדת אותי 
לא אהיה פה 
שתרצה לאסוף את לבי השבור בשתי ידייך 
מישהו אחר יחזיק לב שלם בזרועותיו ואותי יחדיו 
שתרצה שאחבק בלילה את הפחדים שלך 
מישהו אחר יחבק את הפחדים שלי ואת שלו גם 
שתרצה שנתקן את הטעויות שלנו 
מישהו אחר יבקש סליחה בשביל שתינו 
שתרצה את האהבה שלי בחזרה 
מישהו אחר ישוויץ בי לעיניי כולם 
שתרצה לבקש סליחה על שפגעת בי 
מישהו יבקש ממני את  ידי
שתרצה אותי חזרה בין זרועותייך 
מישהו אחר כבר יעיף אותי לשמיים ויבנה לי כנפיים 
שתרצה את הנשיקה הרכה שלי 
מישהו אחר יעטוף אותי בנשיקות חמות
שתבין שאיבדת אותי 
מישהו אחר יתפוס לך את המקום 
0 תגובות
אני רק רוצה אותך מאושר אהובי...
21/09/2015 20:17
SuperGirl1

אני רוצה אותך מאושר

גם אם זה כולל מישהי אחרת במקומי

שתשלח לך הודעה של בוקר וערב טוב בכל יום בשבוע

שהיא תישן בצד הקיצוני של המיטה ואתה קרוב לקיר

כי אתה תמיד רוצה הגנה

שתשמע את פעימות הלב המוזרות שלך

והנשימות העמוקות באמצע הלילה

תתמודד עם זה שאתה ישן תמיד אבל תמיד באלכסון

ולא תהיה לה שמיכה אז היא תסובב ותקפא מקור

אבל שאתה שתרגיש שהמגע חסר אתה תסתובב אליה וישר תחבק חזק

אני רוצה שהיא תדע שבבוקר אתה חייב נשיקה ולא משנה כמה ריח רע טס לה מהפה

רק שתדע שאתה תמיד רעב, זה כולל את העובדה שהיא תלך באמצע הלילה להכין לך משהו טעים או להתגנב לחדר של ההורים

היא צריכה לדעת שאתה לא טיפוס רומנטי ושאתה  תעדיף לראות סרט אקשן ולאכול נאצוס או משהו שהוא לא פופקורן מגעיל 

היא צריכה לדעת שאתה לא אוהב אף פעם לאכול לבד, ושתשים את הצלחת באמצע השולחן היא תהיה חייבת לאכול גם אם היא לא תרצה כי אתה לא תוותר 

שתכין את עצמה שאתה תמיד תתחיל עם המלצרית או המארחת, אבל שלא תתעצבן, אתה תנשק אותה בלי סוף אחר כך  

שתדע שהיא צריכה לשמוע את סיפורי הצבא הלא פוסקים ולחייך בגאווה

ולהשיב בנשיקה

שרק תדע שאין סוף לבנות שיגיבו לך על תמונות אבל לא משנה מה היא תגיב, רק לה אתה תגיב חזרה

אני רוצה שהיא תשמור עלייך מכל צרה ובעיקר מעצמך.

אני מאחלת לך שרק תהיה מאושר

שתאהב אותה כמו שאהבת אותי

ואפילו יותר אם תרגיש מוכן

אני רוצה שהיא תאהב אותך כמו שאני כי לאהוב יותר זה לא אפשרי 

אני רוצה שתהיה מאושר

גם אם זה לא בעזרתי.

0 תגובות
אי אפשר למנות את מכתבי ההתאבדות שכתבתי
15/09/2015 11:00
SuperGirl1
מוות, התאבדות, חתכים, פגיעה
את זוכרת? פעם, בתקופה שאבא מת.
סיפרתי לך שאני חותכת, חותכת כל חלק וחלק בגוף שלי, ולא בגלל שאהבתי את הכאב, להיפך, שנאתי אותו.!
אבל רציתי שיכאב לי, רציתי להאשים את עצמי, חשבתי שזה מגיע לי.. 
שנאתי להתעורר בלילה בבהלה ולהחזיק ביד את סרגל המתכת, להחליט איפה אחתוך היום. 
חיפשתי עזרה, לא רציתי לבכות יותר, לא רציתי להיות במצב הזה. 
לא באתי אלייך, לא סיפרתי לך.. את יודעת למה?! את יודעת למה לא ביקשתי את עזרתך, למה לא ביקשתי שתוציאי אותי מהבור הזה? כי ידעתי שתלכי לספר, ידעתי שתבקשי לי עזרה. 
שמרוב שאת אוהבת אותי, לא תיתני לי עוד לילה נוסף של דם. 
אז לא סיפרתי לך, לא סיפרתי לך עד כמה שורפות הצלקות מבעד למכנס השחור ביום חם
לא סיפרתי לך כמה מציקים המכניים הארוכים בשביל לכסות את הצלקת העמוקה מכולן
לא סיפרתי לך כמה מביך זה לספר שקיבלתי מכה כל פעם מחדש
לא סיפרתי לך שהמחשבה להתאבדות עברה כבר ממזמן.
שאי אפשר למנות ב10 אצבעות את מכתבי ההתאבדות או הכמעט ניסיונות.
לא סיפרתי לך אף לא פרט.
לא סיפרתי לך אחותי.
כי את היית בעצמך באותו המצב.
0 תגובות
אתה לעולם לא תקרא את המכתב הזה
11/09/2015 21:29
SuperGirl1

עוד דף מקומט עושה את דרכו לקיר שמולי

עוד עיפרון שמחודד עד המחק מרוב עצבים

עוד דמעות שמסירות את המסכות שלי מרוב כאב

אז זה מכתב שמספרו אין סוף

זה דף קטן מדי למילים שלי

זה מכתב בשבילך, לאיש הזה שנטש אותי לא פעם בחיי

אני כאן, אני כותבת לך הכל

כי זה אתה, האחד שאני כל כך אוהבת וכל כך שונאת לאהוב

אתה האחד שאני הערצתי, שקיוויתי שאמצא לעצמי מישהו כמוך.

שהבטיח שישאר ונעלם מוקדם מדי

האיש הזה שהשאיר בי חור יותר גדול מהלב שלי

שפגע בי פעם אחת שהרגישה כמו אלפי אכזבות

שכיסה אותי באהבה בתוך מעיל של כאב

זה איש כל כך קטן בעולם גדול מדי

אתה אולי לא זוכר אותי, לא ביקרתי אצלך שנים

גם לא ראית אותך המון זמן

סירבתי להגיע.

כעסתי עלייך, למה ציפית?

שאבוא? שאדבר אלייך?

שאתעלם ממה שעשית לי?

אני לא יכולה לעמוד ולדבר אל הפחד הכי גדול שלי

אני לא יכולה לעמוד ולהתחנן להקשבה ממך כי אתה אף פעם לא תענה לי!!!

אני אפילו לא יודעת אם תקשיב!

אתה האיש שחושב רק על עצמו, הלכת וחזרת, ושוב ושוב, אז אני לא יכולה לסלוח יותר.

בפעם השנייה של הפגיעה, אין מקום לסליחה

אבל זה לא אומר שאני לא אוהבת.

כי אני אוהבת יותר מדי, מתגעגעת אפילו יותר.

לפעמים גם כואב לי שאני לא באה לבקר.

לפעמים כואב לי שאני לא באה לבקר אותך אבא

לעמוד מעל המצבה שלך ולהגיד לך הכל 

זה לא קל 

כי אני פשוט לא יודעת אם אתה מקשיב

אני שונאת לבוא לשם

אני שונאת לדבר לאבן  

אבל שזה המקום הכי קרוב אלייך?

מה עושים אז ?

אני כועסת אבא, אני פגועה, אני רוצה לסלוח.

אני רוצה שתדע

אני לא רוצה שתחזור, אני גם לא רוצה לחבק או לנשק.

אני רוצה רק שתדע 

אבל אתה אבא, אתה הבן אדם שאני אוהבת יותר משאני רוצה לאהוב

אבל אתה בחיים לא תדע, בחיים לא תקרא את המכתב הזה, או את המאות שעשו את דרכם אל הפח מרוב כעס.

אתה בחיים לא תדע מה שאני מרגישה

אתה לעולם לא תקרא את המכתב הזה, ואני לעולם לא אגיע לבקר..

2 תגובות
למות לפעמים זה העדפה רגעית
04/09/2015 11:50
SuperGirl1

אתה חי בעולם שלך

מנותק.

אצלך בעולם זה אחרת

זה נקודה שלא קיימת על ציר הזמן שלנו

זה נקודה שגורמת לך להפסיק לחשוב

זה עולם שלם, אתה מת לגמרי, וחי לגמרי.

בעולם שלך יש הפסקת אש בזמן הרמת נשקים

הזמן מפסיק לזוז בשעון שלך

שלא נושמים מרוב אוויר

האנשים הטובים נלחמים נגד החופש

ומלאכים מטיילים בכת השטן

שלפעמים לחיות לא נכלל בסדר היום שלך

ולמות זה לפעמים העדפה רגעית

בעולם הזה, בנקודה הזאת

שהמוח נחשב לאיבר הכי טיפשי הגוף

והלב פועם בלי סיבה

העיניים מסתירות את הנפש

והחלון לנשמה נסגר מרוב קור 

בעולם שלך, שם בתוך בור  באדמה וגבוה בתוך ענן שבשמיים.

נופל לידי הסם ומנותק לבינתיים

בעולם שלך, שנראה לך מציאות אחרת, כאב נעים ותחושה שלא מוכרת.

2 תגובות
נופפה לי לשלום והלכה למקום מנוחתה
25/08/2015 10:49
SuperGirl1
מוות, חלום, אמא, סרטן
אז פגשתי אותה, ואוו, כמה שהתגעגעתי אליה
 כמה שהיא הייתה יפה, רק אלוהים יודע 
לפעמים היא הייתה מזיזה את השיער מהפנים והייתי רואה כמה טובה היא, לא ידעתי למה השיער כל כך מכסה אותה, הרי מה יש לה להסתיר? 
היא הייתה פשוט מלאכית 
זכרתי אותה נטולת שיער, כשעוד יכולתי לראות את עינייה, אבל בפגישה שלנו, זה לא היה משנה, היא הייתה כל כך מוארת. 
עם שיער שופע כמו שתמיד רצתה, בלי מכשירים שמחוברים לגופה ובלי תרופות שעוזרות לה לעבור את היום הבא. 
שמלה לבנה על גופה ולא הייתה לי יכולת להסתכל על רגליה, היא פשוט ריחפה.
הילה לבנה שררה מעל ראשה ונתנה לה ביטחון. היא סיפרה לי כמה טוב לה במקום שלה, כמה היא אחרת, כמה היא נחה. 
סיפרה לי שכל יום היה מאבק, מלחמה בפני עצמה. 
ראיתי על הפנים שלה כמה כאב עבר בה רק מלהיזכר. אסור לשכוח את העבר היא אמרה לי, זה מה שהביא אותה למקום מנוחתה. 
ישבנו אחת מול השנייה כאילו שתינו באותו ציר זמן 
בהתחלה היא חיבקה אותי וכיסתה אותי בידיים הרכות שלה, היא יודעת כמה חיכיתי לחיבוק הזה, כמה הוא הרגיע אותי.
 הרגשתי ביטחון עצום באותו רגע, כאילו ההילה שלה פתאום מכסה גם אותי. 
היא שאלה לשלומי כאילו היא באמת מתעניינת 
לא יכולתי להזיז את המבט ממנה, היא הייתה כל כך מהפנטת אז חיבקתי אותה חזרה, הרגשתי כל כך קטנה לידה הרגשתי שוב הילדה שלה. 
אז ישבנו יחד אולי כמה דקות ספורות שהרגישו לי כמו שעות.
 אפילו התחלנו להעלות זיכרונות נשכחים, ולהיזכר בפעם, כמה אהבנו את החיים שלנו, למרות שהיו כואבים. 
למרות שבשנים האחרונות היינו בחדר שהיא מחוברת למכשיר נוזלים.
כשהיא הייתה צריכה כבר ללכת, הרגשתי רצון מטורף להישאר. 
להישאר איתה בעולם שלה ולא להתגעגע יותר
רציתי להיות שוב הבת שלה
 היא אמרה שהיא מתגעגעת ושומרת והמשיכה לדרכה
היא פשוט נופפה לי לשלום והלכה לה לעולמה, למקום מנוחתה, תחושת מציאות התעוררה ואני ביחד איתה.
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון