עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
turn wildThe Cheshire CatzoeEאוהב(ת) שום!Your Vikingאנונימית
אשת הזאבדוןIt's my lifeDaniel .אלונהLonelyGirl
תיאוLady luckע.מ.Lonely guyMeshisee from the heart
נושאים
אהבה  (21)
כאב  (15)
פחד  (11)
אכזבה  (7)
מוות  (7)
כעס  (5)
משפחה  (5)
סרטן  (5)
חברים  (4)
עצב  (4)
תשוקה  (4)
אמא  (3)
הרגשה  (3)
חברה  (3)
חברות  (3)
אושר  (2)
בדידות  (2)
התאבדות  (2)
חיים  (2)
כיף  (2)
לימודים  (2)
מלחמה  (2)
מערכת יחסים  (2)
סוף שבוע  (2)
סמים  (2)
פגיעה  (2)
קושי  (2)
שמחה  (2)
אולי  (1)
אני  (1)
בגידה  (1)
בגרות  (1)
ביטחון  (1)
בית  (1)
בית ספר  (1)
בעיות  (1)
גבול  (1)
גיבורה  (1)
געגוע  (1)
דיכאון  (1)
הערצה  (1)
התבגרות  (1)
התייאשות  (1)
חבר  (1)
חדר  (1)
חופש  (1)
חיסרון  (1)
חלום  (1)
חתכים  (1)
טעות  (1)
יוליה  (1)
ייאוש  (1)
כוח  (1)
לאהוב  (1)
להישבר  (1)
להרגיש  (1)
מאהבת  (1)
מוזיקה  (1)
מחזה  (1)
מיוחדים  (1)
משיכה  (1)
מתים  (1)
ניצחון  (1)
נפילה  (1)
עולם  (1)
עוצמה  (1)
עצבות  (1)
עצבים  (1)
פורץ  (1)
פחדים  (1)
רגשות  (1)
רומיאו  (1)
רצח  (1)
שדים  (1)
שומר  (1)
שמיים  (1)
שקט  (1)
שקר  (1)
תגובה  (1)
תקווה  (1)

הכל אינטרסים!

21/03/2014 17:07
SuperGirl1
ההרגשה הזאת שאני לבד בכל הסיפור הזה, שאין תמיכה, שאין אף אחד לצידי שמסתכל על מה שטוב לי!!! החלטתי לעבור לפנימייה, לא פנימייה כמו שאתם חושבים. זאת פנימייה לימודית, מסלול ללימודי משטרה. זו הבחירה שלי. הלכתי להתרשם, התקבלתי, הייתי מאושרת, ועכשיו מתוסכלת! כולם חושבים רק על עצמם ואף אחד לא תומך בי. אמא שלי, משפחה, חברים. כולם. ׳אבל תעצרו רגע אנשים! הסתכלתם על הצד שלי?! ועל מה שעושה לי טוב!??! צאו מהבועה האגואיסטית שלכם!׳ זה מה שבא לי לצעוק להם. הם רוצים שאני אשאר, אבל הכל מאינטרסים. חברה שלי למשל, רוצה שאני אשאר כדי שהיא לא תהיה לבד! ׳צאי מזה, תחשבי שלי יהיה טוב ולא רק לך׳ אפשר קצת אומץ כדי לעמוד מולה ולהגיד לה? לכולם! ׳אני צריכה את המרחק זה! שחררו אותי!׳ ביקשתי תמיכה לא יותר.. קיבלתי אכזבה.
ע.מ.
יובל
21/03/2014 18:09
חולה על גאליס
SuperGirl1
22/03/2014 11:42
יופיי לך .....
ע.מ.
03/04/2014 13:08
שיהיה לך המון בהצלחה !
ואם את צריכה אני תמיד פה <3
SuperGirl1
12/05/2014 22:52
תודה ענקית!!
יעל
06/04/2014 02:13
את מתארת פה הרגשה שמוכרת לכולנו.כולנו לפעמיים מתאכזבים מהסביבה,לכולנו קורה שאנו מרגישים מתוסכלים ושאף אחד לא מבין אותנו- קודם שתביני שזה דבר טבעי.עכשיו תביני שאם תתמידי בדרך הזו ותדברי איתם בנחת הם לאט לאט יתחילו להבין שאת רצינית בקטע.אם זה טוב או רע זה לא יהיה להם ברירה לקבל! אם הם באמת אוהבים ככ הם בסופו של דבר יתנו לך ללכת..בקשר להורייך תסבירי להם עד כמה זה חשוב לך ויכול לתרום לאישיות שלך.תבהירי להם שזה לא סתם שיגעון חולף ונקווה לטוב! שיהיה לף המון ב"הצלחה! אם את צריכה משהו אני פה!:)
SuperGirl1
12/05/2014 22:51
עזרת לי מאוד תודה רבה :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון