עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
turn wildThe Cheshire CatzoeEאוהב(ת) שום!Your Vikingאנונימית
אשת הזאבדוןIt's my lifeDaniel .אלונהLonelyGirl
תיאוLady luckע.מ.Lonely guyMeshisee from the heart
נושאים
אהבה  (21)
כאב  (15)
פחד  (11)
אכזבה  (7)
מוות  (7)
כעס  (5)
משפחה  (5)
סרטן  (5)
חברים  (4)
עצב  (4)
תשוקה  (4)
אמא  (3)
הרגשה  (3)
חברה  (3)
חברות  (3)
אושר  (2)
בדידות  (2)
התאבדות  (2)
חיים  (2)
כיף  (2)
לימודים  (2)
מלחמה  (2)
מערכת יחסים  (2)
סוף שבוע  (2)
סמים  (2)
פגיעה  (2)
קושי  (2)
שמחה  (2)
אולי  (1)
אני  (1)
בגידה  (1)
בגרות  (1)
ביטחון  (1)
בית  (1)
בית ספר  (1)
בעיות  (1)
גבול  (1)
גיבורה  (1)
געגוע  (1)
דיכאון  (1)
הערצה  (1)
התבגרות  (1)
התייאשות  (1)
חבר  (1)
חדר  (1)
חופש  (1)
חיסרון  (1)
חלום  (1)
חתכים  (1)
טעות  (1)
יוליה  (1)
ייאוש  (1)
כוח  (1)
לאהוב  (1)
להישבר  (1)
להרגיש  (1)
מאהבת  (1)
מוזיקה  (1)
מחזה  (1)
מיוחדים  (1)
משיכה  (1)
מתים  (1)
ניצחון  (1)
נפילה  (1)
עולם  (1)
עוצמה  (1)
עצבות  (1)
עצבים  (1)
פורץ  (1)
פחדים  (1)
רגשות  (1)
רומיאו  (1)
רצח  (1)
שדים  (1)
שומר  (1)
שמיים  (1)
שקט  (1)
שקר  (1)
תגובה  (1)
תקווה  (1)

נופפה לי לשלום והלכה למקום מנוחתה

25/08/2015 10:49
SuperGirl1
מוות, חלום, אמא, סרטן
אז פגשתי אותה, ואוו, כמה שהתגעגעתי אליה
 כמה שהיא הייתה יפה, רק אלוהים יודע 
לפעמים היא הייתה מזיזה את השיער מהפנים והייתי רואה כמה טובה היא, לא ידעתי למה השיער כל כך מכסה אותה, הרי מה יש לה להסתיר? 
היא הייתה פשוט מלאכית 
זכרתי אותה נטולת שיער, כשעוד יכולתי לראות את עינייה, אבל בפגישה שלנו, זה לא היה משנה, היא הייתה כל כך מוארת. 
עם שיער שופע כמו שתמיד רצתה, בלי מכשירים שמחוברים לגופה ובלי תרופות שעוזרות לה לעבור את היום הבא. 
שמלה לבנה על גופה ולא הייתה לי יכולת להסתכל על רגליה, היא פשוט ריחפה.
הילה לבנה שררה מעל ראשה ונתנה לה ביטחון. היא סיפרה לי כמה טוב לה במקום שלה, כמה היא אחרת, כמה היא נחה. 
סיפרה לי שכל יום היה מאבק, מלחמה בפני עצמה. 
ראיתי על הפנים שלה כמה כאב עבר בה רק מלהיזכר. אסור לשכוח את העבר היא אמרה לי, זה מה שהביא אותה למקום מנוחתה. 
ישבנו אחת מול השנייה כאילו שתינו באותו ציר זמן 
בהתחלה היא חיבקה אותי וכיסתה אותי בידיים הרכות שלה, היא יודעת כמה חיכיתי לחיבוק הזה, כמה הוא הרגיע אותי.
 הרגשתי ביטחון עצום באותו רגע, כאילו ההילה שלה פתאום מכסה גם אותי. 
היא שאלה לשלומי כאילו היא באמת מתעניינת 
לא יכולתי להזיז את המבט ממנה, היא הייתה כל כך מהפנטת אז חיבקתי אותה חזרה, הרגשתי כל כך קטנה לידה הרגשתי שוב הילדה שלה. 
אז ישבנו יחד אולי כמה דקות ספורות שהרגישו לי כמו שעות.
 אפילו התחלנו להעלות זיכרונות נשכחים, ולהיזכר בפעם, כמה אהבנו את החיים שלנו, למרות שהיו כואבים. 
למרות שבשנים האחרונות היינו בחדר שהיא מחוברת למכשיר נוזלים.
כשהיא הייתה צריכה כבר ללכת, הרגשתי רצון מטורף להישאר. 
להישאר איתה בעולם שלה ולא להתגעגע יותר
רציתי להיות שוב הבת שלה
 היא אמרה שהיא מתגעגעת ושומרת והמשיכה לדרכה
היא פשוט נופפה לי לשלום והלכה לה לעולמה, למקום מנוחתה, תחושת מציאות התעוררה ואני ביחד איתה.
The Cheshire Cati don't careולריה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון