עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
turn wildThe Cheshire CatzoeEאוהב(ת) שום!Your Vikingאנונימית
אשת הזאבדוןIt's my lifeDaniel .אלונהLonelyGirl
תיאוLady luckע.מ.Lonely guyMeshisee from the heart
נושאים
אהבה  (21)
כאב  (15)
פחד  (11)
אכזבה  (7)
מוות  (7)
כעס  (5)
משפחה  (5)
סרטן  (5)
חברים  (4)
עצב  (4)
תשוקה  (4)
אמא  (3)
הרגשה  (3)
חברה  (3)
חברות  (3)
אושר  (2)
בדידות  (2)
התאבדות  (2)
חיים  (2)
כיף  (2)
לימודים  (2)
מלחמה  (2)
מערכת יחסים  (2)
סוף שבוע  (2)
סמים  (2)
פגיעה  (2)
קושי  (2)
שמחה  (2)
אולי  (1)
אני  (1)
בגידה  (1)
בגרות  (1)
ביטחון  (1)
בית  (1)
בית ספר  (1)
בעיות  (1)
גבול  (1)
גיבורה  (1)
געגוע  (1)
דיכאון  (1)
הערצה  (1)
התבגרות  (1)
התייאשות  (1)
חבר  (1)
חדר  (1)
חופש  (1)
חיסרון  (1)
חלום  (1)
חתכים  (1)
טעות  (1)
יוליה  (1)
ייאוש  (1)
כוח  (1)
לאהוב  (1)
להישבר  (1)
להרגיש  (1)
מאהבת  (1)
מוזיקה  (1)
מחזה  (1)
מיוחדים  (1)
משיכה  (1)
מתים  (1)
ניצחון  (1)
נפילה  (1)
עולם  (1)
עוצמה  (1)
עצבות  (1)
עצבים  (1)
פורץ  (1)
פחדים  (1)
רגשות  (1)
רומיאו  (1)
רצח  (1)
שדים  (1)
שומר  (1)
שמיים  (1)
שקט  (1)
שקר  (1)
תגובה  (1)
תקווה  (1)

היא נעלמה

19/11/2015 22:54
SuperGirl1
היא נעלמה. היא הלכה לישון וכמו מלאך שפורש כנפיים, היא התעוררה לשמיים ולא לאדמה. לקח אותה אדונה קרוב אליו שישמור עליה מכל משמר השכיב אותה לישון והחזיק אותה בחיקו מספיק חזק כדי שלא תנשום את נשימת הבוקר. לא החזיר בה את נשמתה ונתן לה את מנוחתה. בשלוותה היא נראתה כלא פוקחת עינייה יותר ובחיוך ציוותה את מותה. עינייה הקטנות ועורה הלבן שמאיר את שפתיה הכחולות שאיבדו כל טיפת חמצן שהייתה בריאותיה. לבה הפסיק לפעום ונשמתה נטשה את גופה. שוכבת היא על מיטת החולים בזמן שנתנה את נשמתה חזרה לאלוהים. אמא יקרה, שהיום עזבה כמלאך באור האפלה, שהיום פרשה כנפיים בתקווה. שהיום איבדה רגליה ועופפה על פני האדמה. ששוכבת את משכבה ומטיילת בין מלאכים. זאת את אמא שלי, שהיום נתת נשמתך לאלוהים.
hopeless
emma
20/11/2015 15:55
זה יהיה לא בסדר לציין ש"אהבתי"? זה יהיה לא בסדר לתאר את זה כ"יפה"?
אולי זו טרגדיה, אך בעצם זה הסיפור שלך, הסיפור עליה, התיאור הרגיש והקושי הצורב שתיעלת למילים.
ידעת שזה יבוא, אפשר להרגיש, הכנת את עצמך אם בכלל זה אפשרי. חלק בך כבר נפרד וחלק עוד לומד להכיר במציאות שהשתנתה. ואין טעם לספר על היום בו זה יכאב פחות, עכשיו יש לך את עכשיו, ועכשיו מצאת לך עולם של מילים להתכרבל בו, אולי זה יעשה את ההבדל שבין ה'ריק' ל'מתמלא'. נשמע שהכרת מלאך, לא כולם זוכים לזה, אז מה עדיף? לא להכיר מעולם או להכיר ולאבד? רק את יודעת
SuperGirl1
21/11/2015 22:41
להכיר ולאבד, חד משמעית, תמיד.
hopeless
02/12/2015 21:37
מרגש ועצוב...
אני אשקר אם אגיד שלא הורדת לי דמעה...
תהיי חזקה!
SuperGirl1
04/12/2015 10:38
תודה רבה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון