עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
turn wildThe Cheshire CatzoeEאוהב(ת) שום!Your Vikingאנונימית
אשת הזאבדוןIt's my lifeDaniel .אלונהLonelyGirl
תיאוLady luckע.מ.Lonely guyMeshisee from the heart
נושאים
אהבה  (21)
כאב  (15)
פחד  (11)
אכזבה  (7)
מוות  (7)
כעס  (5)
משפחה  (5)
סרטן  (5)
חברים  (4)
עצב  (4)
תשוקה  (4)
אמא  (3)
הרגשה  (3)
חברה  (3)
חברות  (3)
אושר  (2)
בדידות  (2)
התאבדות  (2)
חיים  (2)
כיף  (2)
לימודים  (2)
מלחמה  (2)
מערכת יחסים  (2)
סוף שבוע  (2)
סמים  (2)
פגיעה  (2)
קושי  (2)
שמחה  (2)
אולי  (1)
אני  (1)
בגידה  (1)
בגרות  (1)
ביטחון  (1)
בית  (1)
בית ספר  (1)
בעיות  (1)
גבול  (1)
גיבורה  (1)
געגוע  (1)
דיכאון  (1)
הערצה  (1)
התבגרות  (1)
התייאשות  (1)
חבר  (1)
חדר  (1)
חופש  (1)
חיסרון  (1)
חלום  (1)
חתכים  (1)
טעות  (1)
יוליה  (1)
ייאוש  (1)
כוח  (1)
לאהוב  (1)
להישבר  (1)
להרגיש  (1)
מאהבת  (1)
מוזיקה  (1)
מחזה  (1)
מיוחדים  (1)
משיכה  (1)
מתים  (1)
ניצחון  (1)
נפילה  (1)
עולם  (1)
עוצמה  (1)
עצבות  (1)
עצבים  (1)
פורץ  (1)
פחדים  (1)
רגשות  (1)
רומיאו  (1)
רצח  (1)
שדים  (1)
שומר  (1)
שמיים  (1)
שקט  (1)
שקר  (1)
תגובה  (1)
תקווה  (1)

״הצלת את החיים שלי״ אמרת

19/05/2017 09:59
SuperGirl1
2:00 התעוררתי כששמעתי צעקות מהחדר השני. היא הייתה שרועה על הרצפה ונאנקת מכאבים ואני כאילו קפואה למצב. עמדתי בכניסת החדר ובהיתי בך ואפילו הצלחתי לשמוע את המחשבות שלה בתוך שלי וכאילו המוח שלי ניתק כל קשר עם הגוף ואני לא זזה. אני לא זזה, אני רק מסתכלת עלייך ופתאום הבעת צליל של נאקה וכאב ובלי שום רפלקס או תגובה שעוברת דרך מערכת העצבים פשוט רצתי אלייך. העיניים הדומעות שלך הסתכלו עלי כאילו בהערצה אז באותו רגע לא הצלחתי אפילו להבין את פשר המחשבה. הרמתי אותך על המיטה, כולך היית רזה ושדופה ולהרים אותך לא היה מאמץ גדול בשבילי. מרוב שהיית רזה אני זוכרת את העצמות שלך על הידיים שלי. היית בשיאו של התקף קוצר הנשימה הקבוע שלך. ״איך את אף פעם לא זוכרת איפה את מניחה את המשאף שלך?!״ כעסתי. את צמאה לאוויר ואני מנסה לשמור על שפיות למרות שאני חושבת שאתאשפז ישר אחרייך רק במחלקת פגועי נפש. אני זוכרת שפחדתי לאבד את זה, שפחדתי לקחת אחריות על כל מירוץ החיים שלנו. יצאתי לבחוץ וצעקתי ואף אחד לא שמע אותי, הרחוב נדם. סבתא כמו מלאך שהעירו אותו משנתו צעקה לי להזמין אמבולנס ורצה אלייך. אלוהים יודע מאיפה יש כוחות לאישה הזאת. היא הרימה את ראשך ופתחה לך נתיב אוויר בזמן שהזמנתי את האמבולנס. הצעקות שלך הוציאו אותי מדעתי ורק התפללתי שתפסיקי לצעוק. רציתי רק שתעבירי לי את הכאב הזה שלך, שלא תחווי כלום. זה הרגיש נצח אבל האמבולנס הגיע. את התחננת שאבוא ואף אחד לא הקשיב לך. בטח שלא לי. בבוקר הגעתי אלייך ובלי הרבה דיבורים הגעת לעניין ״הצלת את החיים שלי״ אמרת ״אל תשכחי את המשאף שלך יותר בחיים אמא״ השבתי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון