אז ככה אני, שופטת אנשים.. מתרחקת, שתתמודד ! כמה אפשר לסבול את זה? את אחותי לא? תהיי לטובתי ותביני את הצד שליי... כמה שאני רוצה לטובתה היא פשוט נגד..
אני מתוך כבוד אליה, לא אספר את הסיפור שלה, אולי שהדברים יסתדרו קצת.. אני אוכל לספר.
אבל באמת, כמה אפשר כבר?!, אני כל כך רוצה שהכול יהיה בסדר..... ולא לריב עם מישהו כל שני וחמישי.....
אז זהו, אני לא יתערב יותר.... ואפילו לא ינסה לעזור, לא לאחותי ולא לאף אחד אחר....
אני מנסה לעזור לכולם בזמן שאני בקושי עוזרת לעצמי!
כמה אני יכולה לכתוב על כמה שרע לי? ועל כמה שאני ילד סגורה?? אני כל כך מנסה לשנות את זה, וזה פשוט לא מצליח לי!
הרמתי ידיים, אני נותנת לזמן לעשות את שלו, אני מפסיקה לנסות לתקן...
אחותי תחייה את החיים שלה, שתעזוב אותי, שיעזבו אותי כולם!
הייתי מעדיפה פשוט לעוף מפה!! לברוח הכי רחוק שאפשר.. פשוט להתנתק מכולם, מהמשפחה, מהחברים...
רק ללכת מכאן..... אני בטוחה שלא ישימו לב להבדל..
כי במילא שאני פה דואגים להגיד לי שאני לא עושה כלום... כולם היו מעדיפים שאני לא יהיה פה.....
ואני לא מתכוונת לחברים, אני מתכוונת למשפחה, עם חברים טוב לי, מאוד טוב.
מתי יגיע היום הזה שאני אלך מכאן? הכי רחוק...
להתנתק מכולם !!!!!!
שכול אחד שצריך את העזרה לי, יסתדר בלעדיי....

















