עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
turn wildThe Cheshire CatzoeEאוהב(ת) שום!Your Vikingאנונימית
אשת הזאבדוןIt's my lifeDaniel .אלונהLonelyGirl
תיאוLady luckע.מ.Lonely guyMeshisee from the heart
נושאים
אהבה  (21)
כאב  (15)
פחד  (11)
אכזבה  (7)
מוות  (7)
כעס  (5)
משפחה  (5)
סרטן  (5)
חברים  (4)
עצב  (4)
תשוקה  (4)
אמא  (3)
הרגשה  (3)
חברה  (3)
חברות  (3)
אושר  (2)
בדידות  (2)
התאבדות  (2)
חיים  (2)
כיף  (2)
לימודים  (2)
מלחמה  (2)
מערכת יחסים  (2)
סוף שבוע  (2)
סמים  (2)
פגיעה  (2)
קושי  (2)
שמחה  (2)
אולי  (1)
אני  (1)
בגידה  (1)
בגרות  (1)
ביטחון  (1)
בית  (1)
בית ספר  (1)
בעיות  (1)
גבול  (1)
גיבורה  (1)
געגוע  (1)
דיכאון  (1)
הערצה  (1)
התבגרות  (1)
התייאשות  (1)
חבר  (1)
חדר  (1)
חופש  (1)
חיסרון  (1)
חלום  (1)
חתכים  (1)
טעות  (1)
יוליה  (1)
ייאוש  (1)
כוח  (1)
לאהוב  (1)
להישבר  (1)
להרגיש  (1)
מאהבת  (1)
מוזיקה  (1)
מחזה  (1)
מיוחדים  (1)
משיכה  (1)
מתים  (1)
ניצחון  (1)
נפילה  (1)
עולם  (1)
עוצמה  (1)
עצבות  (1)
עצבים  (1)
פורץ  (1)
פחדים  (1)
רגשות  (1)
רומיאו  (1)
רצח  (1)
שדים  (1)
שומר  (1)
שמיים  (1)
שקט  (1)
שקר  (1)
תגובה  (1)
תקווה  (1)

אז.. מה יקרה אם.. ?

02/09/2013 17:31
SuperGirl1
טוב, אני לא מעודכנת. אני יודעת שאמא שלי יצאה מניתוח ואולי כבר העבירו אותה למחלקה, ואני לא שם. בזמן שאמא שלי אחרי ניתוח אני לא לצידה.. אני כל כך מתבאסת בגלל זה :\
אני מקווה שאני אראה אותה בקרוב. 
את החג כנראה אני אבלה בבית חולים, לצידה. אני לא אוותר, אני לא אעזוב אות לחגוג את ראש השנה לבד. כל המחשבות האלה מטרידות אותי, בעיקר מפחידות.. אני מפחדת לאבד, עולות בי המחשבות "מה יקרה אם..." אתם מבינים למה אני מתכוונת, מה יקרה, אם יהיה לה קשה להחלים? אפילו קשה להגיד את המילה.. מה יקרה אם.. היא פשוט תיעלם מהחיים על פני האדמה? זה מפחיד אותי.. אמא שלי מפורקת, פיזית. ובעיקר נפשית. אני לא רוצה לאבד אותה. את אבא שלי איבדתי, ואותה אני לא מוכנה לאבד. חזקה אני כבר לא, כל כך הרבה דברים על הכתפיים שלי שכבד לי, ואני חלשה. זה כאילו אני לא יודעת לשחות וזרקו אותי בלב ים ופשוט אמרו לי תתמודדי.. אני מרגישה שאני טובעת, כל דברים שנמצאים עלי כל כך מכבידים עלי, זה כאילו כל הצרות נהפכו למצופי בטון באמצע הים.. זה כבד, ולאט אני יורדת למעמקים, לתחתית. אולי קשה להבין אותי, פשוט קל לי לבטא את עצמי כך. 
שמתי לב, שבזמן האחרון.. אני פשוט לא  מבקשת שאבא שלי יחזור, הבנתי, חבל להתפלל לבלתי אפשרי, אז שינוח, שפשוט ינוח על משכבו. אני אתפלל על מה שאפשרי, על אמא שלי ששוכבת בבית חולים לאחר ניתוח קשה.. זה קשה, אבל את המוות של אבא שחררתי, אני נותנת לו לנוח ולא בוכה שיחזור.. רק בקשה אחת אני מבקשת, אמא, תקומי מהמיטה ותחגגי איתי את חג ראש השנה. :(
Meshi
Meshi
02/09/2013 17:33
הורדת לי דמעות...רפואה שלמה!!! בעזרת ה' שהכול יהיה טוב והיא תרגיש טוב!
SuperGirl1
02/09/2013 17:43
תודה רבה!
אני יעל
02/09/2013 22:24
פחדים הם אויב חזק ומזיק מאוד, פחד יכול לשתק ולהחליש את האדם ולהוריד את התיפקוד. ואם יש לך סיבה נוכחית לדאגה אמיתית, אז איך לחזק? אני מציעה לך לעשות כל פעם משהו שיתן לך הרגשה טובה. למשל- לקבוע שאת נמצאת עם אמא כך וכך זמן. ואחר כך צאי לטיול קצר לאיזה מקום שקט. ים או איזה עץ נהדר עם צל. שבי שם ותפתחי ספר תהילים, תקראי כל פעם פרק אחד או אם תרצי= יותר מאחד. זה משהו שאי אפשר בכלל להסביר איך זה עובד, אבל זה מחזק אותך ברמות עמוקות מאוד. ואני מאמינה שבאותה מידה זה מיטיב עם אמך. ועוד יותר חזק, שמעתי אתמול בשיעור עם רב, שאם את מתפללת לרפואת כל חולי ישראל ואז מבקשת על רפואתה של אמך, יש לזה הרבה משקל. רפואה שלמה ושתהיה שנה טובה, בשורות טובות.
SuperGirl1
03/09/2013 09:59
תודה רבה לך, אני אשתמש בעצתך !
TigerLily
02/09/2013 22:41
דמעות ירדו מעיניי..
מחזיקה לך אצבעות.
תהיי חזקה.
SuperGirl1
03/09/2013 10:00
תודה רבה !
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון