עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
turn wildThe Cheshire CatzoeEאוהב(ת) שום!Your Vikingאנונימית
אשת הזאבדוןIt's my lifeDaniel .אלונהLonelyGirl
תיאוLady luckע.מ.Lonely guyMeshisee from the heart
נושאים
אהבה  (21)
כאב  (15)
פחד  (11)
אכזבה  (7)
מוות  (7)
כעס  (5)
משפחה  (5)
סרטן  (5)
חברים  (4)
עצב  (4)
תשוקה  (4)
אמא  (3)
הרגשה  (3)
חברה  (3)
חברות  (3)
אושר  (2)
בדידות  (2)
התאבדות  (2)
חיים  (2)
כיף  (2)
לימודים  (2)
מלחמה  (2)
מערכת יחסים  (2)
סוף שבוע  (2)
סמים  (2)
פגיעה  (2)
קושי  (2)
שמחה  (2)
אולי  (1)
אני  (1)
בגידה  (1)
בגרות  (1)
ביטחון  (1)
בית  (1)
בית ספר  (1)
בעיות  (1)
גבול  (1)
גיבורה  (1)
געגוע  (1)
דיכאון  (1)
הערצה  (1)
התבגרות  (1)
התייאשות  (1)
חבר  (1)
חדר  (1)
חופש  (1)
חיסרון  (1)
חלום  (1)
חתכים  (1)
טעות  (1)
יוליה  (1)
ייאוש  (1)
כוח  (1)
לאהוב  (1)
להישבר  (1)
להרגיש  (1)
מאהבת  (1)
מוזיקה  (1)
מחזה  (1)
מיוחדים  (1)
משיכה  (1)
מתים  (1)
ניצחון  (1)
נפילה  (1)
עולם  (1)
עוצמה  (1)
עצבות  (1)
עצבים  (1)
פורץ  (1)
פחדים  (1)
רגשות  (1)
רומיאו  (1)
רצח  (1)
שדים  (1)
שומר  (1)
שמיים  (1)
שקט  (1)
שקר  (1)
תגובה  (1)
תקווה  (1)

.....

21/11/2013 17:56
SuperGirl1
ואוו, לא כתבתי כל כך הרבה זמן.. וקרו כל כך הרבה דברים, אני פשוט לא יודעת איך להתחיל.. טוב אז, המצב לא מושלם, הוא אף פעם לא היה.. אני דיי בטוחה שהוא לא ישתנה בזמן הקרוב.. אני לא יודעת אם כתבתי על זה אבל לאמא שלי חזרה מחלת הסרטן הארורה הזאת.. היא עברה ניתוח ובימים אלה היא עוברת הקרנות.. היא סובלת מאוד, ואני סובלת מזה גם. יש להקרנות תופעות לוואי רבות, אבל אני כבר לא יודעת אם זה מהטיפולים או שזה משהו אחר.. אני מוצאת את עצמי כבר זמן מה מתמודדת בלילות עם אמא שלי ומנסה לעזור לה להעביר את הכאב.. יש לילות שהיא צועקת ובוכה.. ואני לא יודעת איך להתמודד.. אני יכולה להגיד שסבתא שלי היא הגלגל הצלה שלי.. היא גרה לידינו והיא עוזרת לי מאוד.. לפני שבוע היה לי יום הולדת.. אני אפילו חגגתי בת מצווה מאוחרת למרות שאני כבר בת 14.. היה מדהים. אבל יום לפני אמא לא הרגישה טוב בכלל, היא צעקה, בכתה, אני אף פעם לא ראיתי אותה כל כך חלשה.. הכאבים הפכו לבלתי נסבלים והזמנו אמבולנס.. לראות אותה כל כך חסרת כוחות פשוט שבר אותי! אבל היא עברה דברים קשים יותר והיא תעבור גם את זה.. פשוט עצוב לי שאני מתמודדת לבד.. כל החברים שלי עסוקים בלימודים, בחברים, בבילויים.. ואני עסוקה באיך להתמודד היום, איך לעזור לאמא, איך להעביר ממנה את הכאב.. אני אפילו רוצה שהכאב שלה יעבור אליי, שיכאב לי במקומה.. כי לא מגיע לה! לא מגיע לה את כל הסבל הזה, היא כל כך טובה, וזה לא מגיע לה.. אני לא מרשה לעצמי להשתחרר, להתרכז בדברים אחרים.. אני תמיד אומרת לעצמי שהיא תנצח שוב, אבל אני כבר מתחילה לפחד מההבטחות שהבטחתי לעצמי.. אבל אני אמשיך ויגיד, הכול יהיה בסדר....
לילך ציבעוני
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון