זה היה באמצע הלילה, אני זוכרת, הוא פרץ לבית שלי, גנב הכל.
התעוררנו בבהלה, וראינו אותו בחדר השינה.
היא לא ברח החוצה, להיפך, הוא נעל את הדלת ונשאר בתוך הבית, היינו קורבנות שלו במשך חמש שנים שלמות.
כן, אני זוכרת, זה קרה אל מול עיניי, הוא הרג אותה, הייתה הרוגה אחת.
הוא גנב הכל, הייתה הרוגה אחת..
נשמות פצועות והרוגה אחת בתוך בית.
הוא רק נשאר שם, מוצב עם ראש מורם והסתכל בגאווה על הזוועה.
הוא לא השאיר לנו כלום אבל חיינו איתו,היינו הקורבנות היפות והטובות שלו.
זה היה לילה ארוך ומשם החיים הפכו לנצח.
מגוון של וורוד לשחור משחור.
זה היה באמצע הלילה, כולנו מכרנו את נשמתנו לפורץ הזה, אפילו באותו הלילה קראנו לו השטן.
לפעמים הוא היה מעיר אותנו באמצע הלילה להתייצב מולו ולטפל בו, לעזור לו לברוח.
אבל היינו קורבנות פצועות והרוגה אחת.
זה קרה, אבל זה לא נגמר.
זה היה באמצע הלילה, בדיוק שהזמנתי בעצמי את האמבולנס הראשון, היא היה פורץ שלא נראה מנוסה במקצוע.
אבל בלי סיבה, ככל שנפצע יותר ממה שגנב עזרנו לו פי שניים.
אבל בכל זאת המשיך, הוא עשה הכל, הוא גנב כל מה שבא ליד.
את האושר, את השמחה ואת האהבה.
הוא פשוט פרץ לביתנו, סגר את הדלת אחריו ושמר עלינו בהכנה לחיינו החדשים.
הוא היה קשה, פצוע פצעים עמוקים.
הוא היה הכל במילה כל כך קטנה.
הפורץ הגדול היה המחלה.
הוא היה סרטן בגוף של שטן.
היו פצועים מהמקרה והרוגה אחת.
אמא שלי נהרגה באותו הלילה, ואנחנו נשארנו כקורבנות.
הוא הרג את אמא שלי באותו לילה ארור, בו הזמנתי בעצמי את האמבולנס הראשון, עמדתי בחלון שהפורץ מחזיק בה.
אמא שלי נהרגה באותו הלילה, הפכה לאישה שלא רצתה להיות.
הוא היה אכזר ומוכן למלחמה.
אמא שלי הייתה פצועה בתוך גוף שדוף ורזה,עיגולים שחורים מתחת לעיניים, עצמות חלשות ונפש שבורה.
הוא התאהב באמא שלי וחי בתוך גופה.
פתאום היא הייתה מישהי חדשה שלא הכרתי,לפעמים הסתכלתי עליה וריחמתי.
אבל היא קראה לעצמה אמא שלי, אז הבלגתי.
אמא שלי נהרגה באותו לילה, היינו קורבנות,
אמא שלי נהרגה באותו הלילה והפכה לאישה שאני לא רוצה להיות.
זה היה באמצע הלילה, אני זוכרת, הוא פרץ לבית שלי, גנב הכל.
התעוררנו בבהלה, וראינו אותו בחדר השינה.
היא לא ברח החוצה, להיפך, הוא נעל את הדלת ונשאר בתוך הבית, היינו קורבנות שלו במשך חמש שנים שלמות.
כן, אני זוכרת, זה קרה אל מול עיניי, הוא הרג אותה, הייתה הרוגה אחת.
הוא גנב הכל, הייתה הרוגה אחת..
נשמות פצועות והרוגה אחת בתוך בית.
הוא רק נשאר שם, מוצב עם ראש מורם והסתכל בגאווה על הזוועה.
הוא לא השאיר לנו כלום אבל חיינו איתו,היינו הקורבנות היפות והטובות שלו.
זה היה לילה ארוך ומשם החיים הפכו לנצח.
מגוון של וורוד לשחור משחור.
זה היה באמצע הלילה, כולנו מכרנו את נשמתנו לפורץ הזה, אפילו באותו הלילה קראנו לו השטן.
לפעמים הוא היה מעיר אותנו באמצע הלילה להתייצב מולו ולטפל בו, לעזור לו לברוח.
אבל היינו קורבנות פצועות והרוגה אחת.
זה קרה, אבל זה לא נגמר.
זה היה באמצע הלילה, בדיוק שהזמנתי בעצמי את האמבולנס הראשון, היא היה פורץ שלא נראה מנוסה במקצוע.
אבל בלי סיבה, ככל שנפצע יותר ממה שגנב עזרנו לו פי שניים.
אבל בכל זאת המשיך, הוא עשה הכל, הוא גנב כל מה שבא ליד.
את האושר, את השמחה ואת האהבה.
הוא פשוט פרץ לביתנו, סגר את הדלת אחריו ושמר עלינו בהכנה לחיינו החדשים.
הוא היה קשה, פצוע פצעים עמוקים.
הוא היה הכל במילה כל כך קטנה.
הפורץ הגדול היה המחלה.
הוא היה סרטן בגוף של שטן.
היו פצועים מהמקרה והרוגה אחת.
אמא שלי נהרגה באותו הלילה, ואנחנו נשארנו כקורבנות.
הוא הרג את אמא שלי באותו לילה ארור, בו הזמנתי בעצמי את האמבולנס הראשון, עמדתי בחלון שהפורץ מחזיק בה.
אמא שלי נהרגה באותו הלילה, הפכה לאישה שלא רצתה להיות.
הוא היה אכזר ומוכן למלחמה.
אמא שלי הייתה פצועה בתוך גוף שדוף ורזה,עיגולים שחורים מתחת לעיניים, עצמות חלשות ונפש שבורה.
הוא התאהב באמא שלי וחי בתוך גופה.
פתאום היא הייתה מישהי חדשה שלא הכרתי,לפעמים הסתכלתי עליה וריחמתי.
אבל היא קראה לעצמה אמא שלי, אז הבלגתי.
אמא שלי נהרגה באותו לילה, היינו קורבנות,
אמא שלי נהרגה באותו הלילה והפכה לאישה שאני לא רוצה להיות.