חבל שהבנו את זה קצת מאוחר. האמת, אני ידעתי שהדברים לא יסתדרו. בשנה הבאה אני אלמד בפנימייה רחוק מהמושב הקטן, מכל החברים שהם כמו אחים ואני אהיה חשופה באמת לעולם האמיתי. לדברים שאני לא רגילה אליהם מהעולם שלי. אבל אני עוד צעירה, יש לי חיים שלמים לפני, זאת הסיבה שאני לא אשב בדיכאון על משהו שלא מצליח אני אלחם למשהו טוב יותר.. בכיתי על האכזבה.. על העובדה ששנינו אוהבים אחד את השני והחלטה כל כך פזיזה משנה את הכל.
קודם כל, אני מאחלת לעצמי אושר, כי הרבה זמן לא פגשתי אותו. אבל אני באמת אופטימית.. ואחר כך, אני מאחלת לעצמי לממש את הפנטזיה ולהיות איתו כי אני אוהבת אותו!
אווף! למה אני לא יכולה לשלוט ברגשות שלי בעצמי??
לחשוב שנהיה ביחד, נחיה באושר ונתגבר על הכל. למרות שהוא עוזב, משנה את החיים שלו מקצה לקצה בגיל כל כך צעיר... להאמין שנצליח לעבור ביחד הכל זה קצת סיפור מהאגדות.. הייתי אומרת אפילו קצת ילדותי. הייתי רוצה להאמין שבאמת אפשר לעבור את המכשול הזה אבל זה גדול עלי. הוא יעבור למקום אחר והוא יהפוך למישהו אחר.. הוא חוזר בתשובה, זו ההחלטה שלו, אני מכבדת את זה. אני רציתי להשתנות ולא לוותר על מה שהיה בנינו.. אבל גם לדעתו אין על מה להילחם.
חבל שהבנו את זה קצת מאוחר. האמת, אני ידעתי שהדברים לא יסתדרו. בשנה הבאה אני אלמד בפנימייה רחוק מהמושב הקטן, מכל החברים שהם כמו אחים ואני אהיה חשופה באמת לעולם האמיתי. לדברים שאני לא רגילה אליהם מהעולם שלי. אבל אני עוד צעירה, יש לי חיים שלמים לפני, זאת הסיבה שאני לא אשב בדיכאון על משהו שלא מצליח אני אלחם למשהו טוב יותר.. בכיתי על האכזבה.. על העובדה ששנינו אוהבים אחד את השני והחלטה כל כך פזיזה משנה את הכל.
קודם כל, אני מאחלת לעצמי אושר, כי הרבה זמן לא פגשתי אותו. אבל אני באמת אופטימית.. ואחר כך, אני מאחלת לעצמי לממש את הפנטזיה ולהיות איתו כי אני אוהבת אותו!
אווף! למה אני לא יכולה לשלוט ברגשות שלי בעצמי??