2:00 התעוררתי כששמעתי צעקות מהחדר השני. היא הייתה שרועה על הרצפה ונאנקת מכאבים ואני כאילו קפואה למצב. עמדתי בכניסת החדר ובהיתי בך ואפילו הצלחתי לשמוע את המחשבות שלה בתוך שלי וכאילו המוח שלי ניתק כל קשר עם הגוף ואני לא זזה. אני לא זזה, אני רק מסתכלת עלייך ופתאום הבעת המשך...
היום אני עומדת פה, במקום בו לפני שנה בדיוק הפך להיות הבית שלי. זה בית דיי גדול ואין בו קורת גג או קירות מחסה. הוא כל מה שבית לא צריך להיות. אבל את שם, ובכל מקום שאת נמצאת, שם נמצא הבית.
אני לא יכולה לקחת ממך את הכאב, הלוואי שיכולתי. אני לא יכולה למנוע את הטיפולים, את צריכה אותם. אני לא יכולה לתת לך להתקלח לבד, זה מסוכן מדי. אני לא יכולה לוותר לך, את צריכה לאכול, והפעם את הכל. אני לא יכולה לעשות זאת ועוד הרבה, אבל אני עדיין פה המשך...