אבא שלי.. |
|
לשמוע שוב את קולך.. יהיה לי לסגירת מעגל.. לא גדלתי אותך מסמיק זמן כדי להכיר אותך בתור אבא שלי.. מכל 13 שנות חיי.. 3 שנים מדהימות בבילוי איתך.. רק חבל שזה לא היה יומיומי ורק פעם בחודשיים.. אולי לא הכרתי אותך מספיק, אבל שהסתכלתי עלייך ראיתי אותי.. ראיתי כמה אני דומה לך.. אבל זה נגמר.. כי זה שאתה לא פה.. זה אומר שזה נגמר, לפעמים אני משתגעת כי מבחינתי אתה עדיין איתי.. אבל הסיפורים שאני מספרת לעצמי פשוט לא נכונים...
אני מרגישה שאתה כאן.. אבל אני רוצה להרגיש אותך... לשמוע אותך.. לקבל את החיבוק הגדול שהיית נותן לי.. ומכסה אותי בכל גופך. החיבוק היחיד שאני יכולה לקבל ממך.. זה לחבק את הקבר שלך.. לנשק את הקבר שלך.. ולהניח עליו אבנים.. כי אתה נמצא בתוך האדמה.. לפחות אתה נח מכל מה שעברת ...
המחשבה שלא תלווה אותי ביום חתונתי, ושלא תאחל לי מזל טוב בכל שנה, פשוט הורגת אותי..
אני מרשה לעצמי להסתכל על משפחות ולאחל להם שהמשפחה שלהם תישאר שלמה.. ולא מפורקת כמו שמשפחתי הייתה..
בגלל שהיינו משפחה מפורקת.. היה לי ועדיין יש בי סוג של כעס.. כי אם אבא שלי לא היה נוטש אותנו, היינו משפחה שלמה עכשיו..
אני לא מאשימה אותך אבא.. אבל אני אתקן את הטעויות שאתה עשית.. אני מקווה שבעוד כמה שנים אני אקים משפחה ואני לא אחסיר מהילדים שלי את ההורים שלהם. כמו שאני גדלתי...
אבל אני אוהבת אותך כל כך, שכל כעס עלייך, הופך לאהבה...
אני אוהבת אותך. |
|
|
|
|
 | חוץ ממרגש, אין לי מילים. משתתפת בצערך. אבל תדעי שהוא יהיה איתך בכול מצב. |
|
|